מכורים, בני משפחה של מכורים ואנשי מקצוע העובדים עם מכורים עוסקים פעמים רבות בשאלת הגורמים להתמכרות. איתור הגורמים יסייע הן בפעולת האבחון של מכורים והן בפעולות המניעה. התמכרות, כבעיות רבות אחרות, נוצרת משילוב של גורמים ולאו דווקא מגורם אחד.

גורמים שונים או שילובם עלולים להדליק נורה אדומה לגבי אדם הנמצא בקבוצת סיכון להתמכרות. ניתן לחלק את הגורמים להתמכרות לכמה סוגים: גורמים ביולוגיים, גורמים סביבתיים / חברתיים וגורמים אישיותיים.

גורמים ביולוגיים

הגורם הגנטי: מחקרים רבים מראים כי להתמכרות יש כנראה גורם גנטי. ישנן משפחות בהן הנטייה להתמכרות (לאוכל, אלכוהול, סמים, עבודה, קניות וכדומה) תהיה גבוהה יותר מאשר במשפחות אחרות, ואצל אנשים מסוימים תהיה מוכנות ביולוגית גבוהה יותר להתמכרות מאשר אצל אנשים אחרים. מחקרים מצאו כי אצל נערות שהתמכרו לסמים הגורם הגנטי היה דומיננטי יותר מאשר אצל נערים מכורים.

גורמים חברתיים – השפעה חברתית או סביבתית

בני נוער או מבוגרים הנמצאים בחברה של מכורים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתמכרות מאשר אוכלוסיה שאינה חשופה לכך. כאשר ישנם סמים או אלכוהול בשכונה או ברחוב, כאשר זו "התרבות השלטת", כאשר החבר'ה המגניבים או המקובלים משתמשים בחומר זה או אחר או מהמרים, נערים רבים ירצו להיות שייכים, ירצו להיות כמו כולם, ירצו להרשים ולהיראות "גברים" ולכן יושפעו חברתית ויהיו מוכנים להשתמש בחומר ולנהוג בצורה שהם יודעים שעלולה להזיק להם. להרחבה בנושא: התמכרות לאלכוהול בקרב בני נוער.

גורמים משפחתיים

• הורים מכורים: החשיפה של ילדים בגיל צעיר להורים מכורים מעלה את הסיכון כי הילדים יהפכו להיות מכורים בבגרותם לסמים קשים. ההורה מהווה דמות לחיקוי, דמות להערצה, המודל הראשון והמשמעותי ביותר בחיי הילד. ילד החשוף להורה מכור (לסמים, סיגריות, אלכוהול, הימורים, אוכל ועוד) וזו דרך החיים שהוא נחשף אליה, נמצא בסיכון לפתח התנהגות זו בדיוק בבגרותו.
• קשיים במשפחה: ילדים שחוו ילדות בעייתית, ובאים ממשפחה עם בעיות רבות ומורכבות, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתמכרות. ילדים שחוו הזנחה או התעללות, ילדים שהיו עדים לאלימות בין ההורים, ילדים להורים עם בעיות נפשיות, ילדים שעברו משבר משפחתי בו ההורים לא היו פנויים אליהם במשך תקופה ארוכה, לא נענו לצרכיהם ולא היו פנויים להכיל אותם, נמצאים בסיכון להתמכרות.

גורמים אישיותיים

• אישיות תלותית: אנשים המתקשים להתמודד בכוחות עצמם עם קשייהם וזקוקים למישהו או משהו להישען עליו כדי שירגיע אותם.
• אנשים בעלי מיקוד שליטה חיצוני: אנשים החשים שדברים קורים להם מבלי שתהיה להם שליטה או אחריות על מה שקורה. אנשים שסבורים שרק גורם חיצוני יוכל לסייע להם, ואינם מוצאים כוחות התמודדות בתוכם.
• אנשים בעלי נטייה לדיכאון או חרדה, המחפשים דרכים לא יעילות להתמודדות עם רגשות קשים אלה. המחפשים להעלים או לטשטש רגשות אלה מבלי לקחת אחריות אישית על פתרון הבעיה.
• אנשים הסובלים מקושי בויסות רגשי: אנשים המתקשים לשלוט במצבי הרוח שלהם. חסרי מנגנוני הרגעה עצמית, ויכולת איזון במעברים בין מצבי רוח שונים. אנשים הנוטים למצבי רוח קיצוניים.
• אנשים שלא פיתחו דרכים יעילות להתמודדות עם משברים: שלא חוו חוויות מלמדות במהלך ילדותם או שהיו עדים לדרכי התמודדות לא יעילות של הסובבים אותם. אנשים אלה יתקשו להתמודד עם משבר כאשר הוא יגיע, ועלולים לחפש מפלט מהמשבר דרך ההתמכרות.
• אנשים הסובלים מקושי ביצירת אינטימיות, קושי ביחסים בין אישיים: אנשים המתקשים לפתח מערכת יחסים בה הם יכולים להיות גלויים או פגיעים, אנשים המתקשים לפתח מערכות יחסים בהן הם יכולים להיעזר, להיפתח ולספר, ונשארים עם הקשיים והרגשות השליליים לבד, ללא יכולת לשתף ולהיעזר.

שילוב של כל הגורמים (ביולוגיים, סביבתיים ואישיותיים) או חלקם, עלולים להציב את האדם בסיכון להתמכרות.