התמודדות עם התמכרות במשפחההתמכרות של אחד מבני המשפחה משפיעה באופן אוטומטי על כל אחד ואחד מחברי המשפחה וגורמת לכולם ללא יוצא מן הכלל לחוש תחושת חוסר אונים וסבל. עם זאת, לאדם המכור ישנו תפקיד המשרת את כל בני המשפחה והכוונה לתפקיד הרגשי המאפשר לבני המשפחה לשמור על יציבות תוך הימנעות מהתמודדות עם סוגיות העלולות להוביל למשברים משפחתיים, כמו לדוגמה התמודדות עם לחצים וכעסים, בעיות בזוגיות, סיפוק של צרכי השליטה של בן המשפחה המטפל במכור ועוד.

לאור כל זאת, כל תהליך של שינוי יש בו כדי לאיים על הפרת האיזון. כך למשל אם יכולה להפגין קושי רב עת תתבקש לעזוב את בנה שצריך להיכנס למכון גמילה לצורך העניין: האם יכולה לטעון שהבן לא יצליח לשרוד את הטיפול אך הלכה למעשה היא חוששת לאבד את השליטה עליו. וכך מתקיימת דינמיקה משפחתית שמאפשרת את המשך הקיום של בעיית ההתמכרות. יש לציין כי בשום פנים ואופן לא מדובר בדינמיקה מודעת או בדינמיקה שנוצרת בכוונת זדון, אך לאורך הזמן היא בהחלט יכולה להוביל להשלכות הרסניות ואף להחמיר את ההתמכרות הקיימת.

כיצד ההורים משמרים את ההתמכרות?

בין היתר ההורים משמרים את ההתמכרות בדרכים הבאות להלן:

רק כאשר המשפחה תפסיק לחפות ולגונן ורק כאשר תפסיק לחלץ את בן המשפחה המכור מסיטואציות קשות, המכור יתחיל להבין שעליו לקחת את עצמו בידיים ולקבל אחריות על חייו. כמו כן, ישנה חשיבות עליונה לכך שהמשפחה תבין כי המכור אינו בעיה שצריך לתקן או לפתור ושתיקח חלק פעיל במציאת האיזון הבריא מחדש.

באילו תחומים מתמקד הטיפול המשפחתי בהתמכרויות?

במסגרת התהליך הטיפולי נעשים מאמצים להפסיק את העמדת הפנים המשפחתית לפיה הכל תקין והכל כשורה ונעשים ניסיונות להביא ליחסים אמתיים יותר תוך הכרה בכאבים הרגשיים ובמצוקות הרגשיות. לפיכך השינוי יתמקד בעיקר בתחומים הבאים:

לסיכום, ניתן לכתוב כי התמיכה של המשפחה כולה בתהליך הגמילה ובתהליך הטיפול בבן משפחה מכור הינה קריטית להצלחתם.

דילוג לתוכן